מאת יניר מרציאנו
חברת פרטנר הודיעה בימים האחרונים על כוונתה לבצע גל פיטורים נוסף של 150 עובדים לאחר החגים. סבב פיטורים זה נוסף לכ-50 עובדים שפוטרו בדצמבר 2010 ועוד 130 עובדים שפוטרו בתחילת 2010. שני הסבבים האחרונים עומדים בניגוד מוחלט לדברי החברה שהבטיחה שלא לפטר עוד עובדים לאחר הסבב שנערך בינואר שעבר.
פרטנר מסרה כי: "כחלק מהתנהלותה העסקית השוטפת, בוחנת פרטנר מעת לעת את מבנה ההוצאות, לרבות נושא כוח האדם בחברה", אך פיטורים אלו אינם נראים כדרך הגיונית לפתרון בעיית ההוצאות והתייעלות אמיתית לחברה.
פרטנר סובלת בשנים האחרונות מניהול כושל ולא מתפקד, אשר עקרו מתחיל בכניסתו לחברה של אילן בן דוב, אשר ביצע את הרכישה על ידי מינוף בגובה לא סביר שקיבל מבנק לאומי. בנוסף, מצטייר אילן בן דוב כמנהל ריכוזי, אשר לא מאפשר יכולת החלטה חופשית למנהלים שתחתיו וככזה שלוקח החלטות לטווח הקצר בלבד, מה שגורם להחלפת המנכ"ל שהתבצעה השבוע להיות חסרת משמעות מבחינת תפקודה של החברה עצמה.
בנוסף, בימים אלו, כאשר מתחלף מנכ"ל בחברה, נכון היה לחכות מספר חודשים עד שהמנכ"ל החדש יסקור את המצב, יבין את מצבה של החברה והפתרונות האפשריים, ולתת לו לקחת את ההחלטה הלאה.
אם נחשב את עלות המעסיק שנחסכת לפרטנר מפיטורם של העובדים, על כ-10,000 שקל בחודש, יוצא שפרטנר חסכה כ-1.5 מליון שקל בחודש שמהווים כ-18 מליון שקל בשנה. בשנת 2010, משך אילן בן דב דיבידנד של 1.4 מיליארד שקל, אשר ממנו גרף בן דב כ-630 מליון שקלים. אם נשווה את החסכון הזעום אשר מהווה פחות מאחוז מסך הדיבידנד המחולק, קל להבין שהמשמעות של פיטורי עובדים היא זניחה לחלוטין.
פרטנר נכשלה גם בשיווק קווי הטלפון הביתיים שלה, מה שגרם לה לאבד פוקוס כחברה שמתמחה בנתינת שירותים סלולריים, והסב לה הוצאות רבות של שיווק ולוגיסטיקה, אשר הובילו לפגיעה בשירות הלקוחות. לדוגמה: זמן המתנה ממוצע של לקוח היום בפרטנר הינו 38 דקות אל מול החברות האחרות, ששם זמן ההמתנה עומד על 17 דקות בממוצע. מהלכים אלו, גרמו לפרטנר להפסיד 66 מליון שקל. ולכן לא נותרה לפרטנר ברירה, אלא להעביר את מנוייה לחברת סמייל 012, אשר רכשה ממנה את הפעילות.
בנוסף, לפרטנר ישנן נקודות שירות רבות, הנמצאות בסמיכות זו לזו. איחוד נקודות השירות של החברה, יעזור להוריד את עלויות השכירות של החברה, מה שיעלה את איכות השירות הניתנת לו.
אילן בן דב, כפי הנראה, לא השכיל לחזות את השינויים הרגולטיביים שביצע משרד התקשורת, אשר אפשרו ללקוחות לצאת בקלות מהתחייבויות קודמות בחברה ומנעו מן החברות להמשיך ולהכניס את לקוחותיהן למסלולי התחייבות דרקוניים.
פרטנר סבלה מנטישת לקוחות אשר בין השאר הובילו לירידה של 30% ברווח הנקי של החברה. אמנם ההכנסות עלו, אבל כיוון שהחברה התמקדה בין השאר בתקשורת נייחת, לא יכלה להתפנות לנתינת שירות הולם ללקוחות, דבר שגרם לפרטנר לחוסר מיקוד משווע בשירות הלקוחות וחמור מכך, גרם לחברה לאיבוד של לקוחות פוטנציאליים.
התנהלות לא נכונה בצפי היחס בכמות נציג:לקוח, במיוחד לאור פתיחת שירות הטלפון הקווי, והשינויים שיצר משרד התקשורת, גרמו לעלייה דרסטית בזמני ההמתנה במוקדי השירות הטלפוניים של חברת פרטנר. על מנהלי חברת פרטנר להבין, כי בכדי להשיב אליה את הלקוחות, יש להקשיב לרצונותיו של הלקוח, להודיע בפניו על חריגה ממגבלות חבילות השירות שברשותו והתאמת חבילה המתאימה לו בכדי להמנע מקנסות וראיה עסקית לטווח הארוך.
בשורה התחתונה: בכדי לחסוך בהוצאות ולייעל את החברה והשירות, פרטנר לא צריכה לפטר עובדים, אלא להגדיל את מצבת כח האדם שלה.
למידע נוסף - יניר מרציאנו
חברת פרטנר הודיעה בימים האחרונים על כוונתה לבצע גל פיטורים נוסף של 150 עובדים לאחר החגים. סבב פיטורים זה נוסף לכ-50 עובדים שפוטרו בדצמבר 2010 ועוד 130 עובדים שפוטרו בתחילת 2010. שני הסבבים האחרונים עומדים בניגוד מוחלט לדברי החברה שהבטיחה שלא לפטר עוד עובדים לאחר הסבב שנערך בינואר שעבר.
פרטנר מסרה כי: "כחלק מהתנהלותה העסקית השוטפת, בוחנת פרטנר מעת לעת את מבנה ההוצאות, לרבות נושא כוח האדם בחברה", אך פיטורים אלו אינם נראים כדרך הגיונית לפתרון בעיית ההוצאות והתייעלות אמיתית לחברה.
פרטנר סובלת בשנים האחרונות מניהול כושל ולא מתפקד, אשר עקרו מתחיל בכניסתו לחברה של אילן בן דוב, אשר ביצע את הרכישה על ידי מינוף בגובה לא סביר שקיבל מבנק לאומי. בנוסף, מצטייר אילן בן דוב כמנהל ריכוזי, אשר לא מאפשר יכולת החלטה חופשית למנהלים שתחתיו וככזה שלוקח החלטות לטווח הקצר בלבד, מה שגורם להחלפת המנכ"ל שהתבצעה השבוע להיות חסרת משמעות מבחינת תפקודה של החברה עצמה.
בנוסף, בימים אלו, כאשר מתחלף מנכ"ל בחברה, נכון היה לחכות מספר חודשים עד שהמנכ"ל החדש יסקור את המצב, יבין את מצבה של החברה והפתרונות האפשריים, ולתת לו לקחת את ההחלטה הלאה.
אם נחשב את עלות המעסיק שנחסכת לפרטנר מפיטורם של העובדים, על כ-10,000 שקל בחודש, יוצא שפרטנר חסכה כ-1.5 מליון שקל בחודש שמהווים כ-18 מליון שקל בשנה. בשנת 2010, משך אילן בן דב דיבידנד של 1.4 מיליארד שקל, אשר ממנו גרף בן דב כ-630 מליון שקלים. אם נשווה את החסכון הזעום אשר מהווה פחות מאחוז מסך הדיבידנד המחולק, קל להבין שהמשמעות של פיטורי עובדים היא זניחה לחלוטין.
פרטנר נכשלה גם בשיווק קווי הטלפון הביתיים שלה, מה שגרם לה לאבד פוקוס כחברה שמתמחה בנתינת שירותים סלולריים, והסב לה הוצאות רבות של שיווק ולוגיסטיקה, אשר הובילו לפגיעה בשירות הלקוחות. לדוגמה: זמן המתנה ממוצע של לקוח היום בפרטנר הינו 38 דקות אל מול החברות האחרות, ששם זמן ההמתנה עומד על 17 דקות בממוצע. מהלכים אלו, גרמו לפרטנר להפסיד 66 מליון שקל. ולכן לא נותרה לפרטנר ברירה, אלא להעביר את מנוייה לחברת סמייל 012, אשר רכשה ממנה את הפעילות.
בנוסף, לפרטנר ישנן נקודות שירות רבות, הנמצאות בסמיכות זו לזו. איחוד נקודות השירות של החברה, יעזור להוריד את עלויות השכירות של החברה, מה שיעלה את איכות השירות הניתנת לו.
אילן בן דב, כפי הנראה, לא השכיל לחזות את השינויים הרגולטיביים שביצע משרד התקשורת, אשר אפשרו ללקוחות לצאת בקלות מהתחייבויות קודמות בחברה ומנעו מן החברות להמשיך ולהכניס את לקוחותיהן למסלולי התחייבות דרקוניים.
פרטנר סבלה מנטישת לקוחות אשר בין השאר הובילו לירידה של 30% ברווח הנקי של החברה. אמנם ההכנסות עלו, אבל כיוון שהחברה התמקדה בין השאר בתקשורת נייחת, לא יכלה להתפנות לנתינת שירות הולם ללקוחות, דבר שגרם לפרטנר לחוסר מיקוד משווע בשירות הלקוחות וחמור מכך, גרם לחברה לאיבוד של לקוחות פוטנציאליים.
התנהלות לא נכונה בצפי היחס בכמות נציג:לקוח, במיוחד לאור פתיחת שירות הטלפון הקווי, והשינויים שיצר משרד התקשורת, גרמו לעלייה דרסטית בזמני ההמתנה במוקדי השירות הטלפוניים של חברת פרטנר. על מנהלי חברת פרטנר להבין, כי בכדי להשיב אליה את הלקוחות, יש להקשיב לרצונותיו של הלקוח, להודיע בפניו על חריגה ממגבלות חבילות השירות שברשותו והתאמת חבילה המתאימה לו בכדי להמנע מקנסות וראיה עסקית לטווח הארוך.
בשורה התחתונה: בכדי לחסוך בהוצאות ולייעל את החברה והשירות, פרטנר לא צריכה לפטר עובדים, אלא להגדיל את מצבת כח האדם שלה.
למידע נוסף - יניר מרציאנו
